במציאות העסקית העכשווית עסקים מתמודדים עם ביג דאטה – אינספור נתונים המוזרמים אל מערכות המידע העסקיות ממקורות פנים ארגוניים וממקורות חוץ ארגוניים. כדי לנהל את המידע ולהפיק ממנו תועלת, הארגון נדרש ליצור מנגנון שממיין, מסנן, מנתח את המידע ומציג אותו בכלי ניתוח ובתצוגה מתקדמת. מה הקשר בין ניהול מסדי נתונים לבין בינה עסקית? התשובות כאן.
מהו ניהול נתונים?
ניהול מסדי נתונים הוא תהליך הנקרא כריית מידע, ומטרתו לנקות את הנתונים ללא ערך עסקי, נתוני סרק או נתונים לא מאומתים ולהציג אותו בהקשר הנכון ובעיתוי המתאים. תהליך זה נעשה באמצעות מערכת שמטרתה לאסוף את המידע ממקורות שונים, לתרגם את המידע למסד נתונים אחיד וקריא (לדוגמה: לאסוף נתונים מקובצי שמע, קובצי וידאו, קובצי טקסט וכן הלאה) לאחד אותם ולנפות את הנתונים – מי שיש למי, מי מקושר למי באמצעות עצי נתונים, אשכולות, ניתוחי רגרסיה וכלים סטטיסטיים נוספים במטרה להבטיח מסד נתונים אמין, שעליו ניתן להסתמך לצורך החקירה העסקית.
מהי מערכת הבינה עסקית?
מערכת הבינה העסקית מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא הפלטפורמה, לוחות מחוונים, שידועים גם כדשבורדים ומטרתם להציג מידע בהקשר המתאים לאחר שכבר נותח ועובד בכלים סטטיסטיים. הפלטפורמה מורכבת בדרך כלל משלושה מסכים כאשר המסך הראשון מאפשר לצפות בנתונים מצטברים, המסך השני מאפשר לבצע חקירה חופשית של דאטה ללא הגבלת שאילתה, ובמילים אחרות: המשתמש יכול לשאול כל שאלה העולה בדעתו ולצפות בנתונים הקשורים לשאלה העסקית, והמסך השלישי הוא מסך מנהלי יותר אשר מציג את הנתונים "המובילים" (המוצרים הנמכרים ביותר, המוכרנים הרווחיים ביותר וכן הלאה).
מערכת בינה עסקית לא תביא שום תועלת אם מאחוריה לא מתקיים תהליך של ניהול מסדי נתונים, שכן אם המידע המופיע במערכת לא מנותח ומקושר בדאטה בייס, מערכת הבינה העסקית לא תתפקד. לצורך המחשת נקודה זו נביא דוגמה רווחת מאוד במציאות העסקית הישראלית:
דוגמה לעבודה נכונה עם מערכת בינה עסקית הנסמכת על מסד נתונים אמין
מנהל סניף של סופרמרקט גדול רוצה לדעת האם הוא יכול לצמצם את הקופות המופעלות על ידי קופאיות, ואם יש צורך להוסיף קופות עצמאיות (ללא צורך בהפעלת קופאית), לצורך כך הוא מקליד שאלה עסקית BI במסך החקירה של פלטפורמת ה-BI: מה היקף השימוש בקופות האוטומטיות, בתגובה לשאלתו המערכת תציג נתונים הקשורים להיקף המכירות, המוצרים הנמכרים, שעות המכירה ונוסף לכך היא תציג את נתוני המכירות בקופות המופעלות על ידי הקופאיות. שימו לב – המנהל לא שאל שאלה העוסקת בקופות הקופאיות – אבל המערכת כבר מזהה, ששאלה זו מתקשרת לחקירה שלו ולכן מציגה לו את המידע המקושר.
בדרך זו המנהל יכול להגיע לתובנות מעמיקות יותר ולצמצם את משך הזמן הנדרש לתהליך החקירה, והוא יכול לעשות זאת כיוון שנתוני המכירות בבסיס הנתונים היו מקושרים ביניהם באמצעות טבלאות. כאשר בסיס הנתונים מנוהל היטב ובנוי באופן הגיוני, השימוש במערכת הבינה העסקית הופך ליעיל יותר.
